מיזם פסח שני

פסח שני - יום הסובולנות הדתיתסיפור פסח שני המופיע בספר במדבר הוא סיפור של דיאלוג. דיאלוג בין טמאי המת ומשה. דיאלוג בין משה והקב"ה. פתרון של הכלה שנוצר לא מתוך מאבק אלא מתוך שותפות.
פסח שני הוא סיפור על שותפות וקירבה. ההתעקשות של טמאי המת להיות שותפים במצוות הפסח ולהרגיש חלק מעם ישראל באה מתוך קירבה: "ויקרבו לפני משה". הציווי של הקב"ה על קיום פסח שני מאפשר את השיתוף, מכיל במצווה גם את אלו שלא יכולים להיות שותפים במועד הרגיל – ובכך מונע את הרחקתם.
פסח שני הוא סיפור על זעקה ומענה. על טמאים ומנהיגים. על מיעוט ורוב. על הזכות והחובה להיות שותפים יחד בעבודת ה'. סיפור עתיק המספר את מצב החברה הדתית במאה ה-21.

"פסח שני" כמיזם מטרתו לציין את התאריך י"ד באייר כיום של סובלנות והכלה בחברה הדתית של המיעוטים השונים בתוכה.

השנה ערב העיון יתקיים ביום רביעי, י"ד באייר (10.5) ב19:30 במכון הרטמן. הערב יתקיים זאת השנה התשיעית ויעסוק בשאלת: "לתורה, לחופה ולמעשים טובים- גם ללהט"ב?". נדון במשמעות הזוגיות והמחויבות הזוגית עבור להט"בים. מהו ערכה של מחויבות זאת וכיצד ניתן למסדה, אם בכלל. בנוסף נשאל על מקומו של הטקס הדתי במיסוד ומידת היכולת לדבר על קדושה בקשר זוגי להט"בי.  נעסוק בשאלות אלו לגבי זוגיות של להט"בים אך כמובן שהן רלוונטיות במידה רבה עבור כל אדם ואדם ואנו תקווה שמתוך העיסוק בזוגיות להט"בית נוכל להעמיק במשמעות הזוגיות ומיסודה בטקס בכלל. בערב עתידים להשתתף הרבנית דבורה עברון, הרב רונן לוביץ, ד"ר רונית עיר שי. לאחר מכן יתקיימו מעגלי שיח בנושא "הבחירה להינשא והמקום האישי בעיצוב הטקס", בהנחיית יעל יחיאלי ושירה בן ששון-פרוסטנברג.

בשנת תשע"ו עסק הערב במחויבות היהודית לסובלנות ובשאלת כיצד ההלכה והמסורת היהודית יכולים לשמש לקידום שיח מקבל ויצירת קהילה מכילה של כל חלקיה. זאת מתוך אמונה שסובלנות אינה זרה למורשת שלנו, להיפך – אנו מאמינים שסובלנות היא אחד מהבשורות של תורה ישראל, ובכוחה של ההלכה והמסורת היהודית לגשר על פני סטראוטיפים ודעות קדומות ולקרב בין אנשים ולהקטין את שנאת החינם. הפאנל המרכזי עסק במחויבות היהודית להכלה וסובלנות ושאף יחד למצוא ולהדגיש את הקולות הסובלניים שבתורה ובמסורת היהודית. בפאנל השתתפו הרב אלקנה שרלו, הרבנית אוריה מבורך והרב רפי פוירשטיין. בחלק השני של הערב התקיים לימוד ודיון בנושא "א.נשים טרנסג'נדרים בשירה, אגדה, והלכה יהודית".

בשנת תשע"ה הכינוס התקיים במוצאי פסח שני, 3.5.2015 במכון הרטמן. ערב העיון נערך תחת הכותרת "אחת דיבר א-לוהים שתים זו שמעתי" – צבעים שונים בחברה הדתית. התקיים פאנל בהנחיית דניאל יונס בהשתתפות הרב אילעאי עפרן, עו"ד שגית פרץ דרעי, יהושוע דרורי ופרופ' מיכל מושקט-ברקן שבו עלו שאלות האם החברה הדתית מסוגלת להכיל צבעים שונים, ועד כמה עזים יכולים להיות צבעים אלו, תוך בדגש על מקומם של להט"בים ומזרחים בציונות הדתית.
בהמשך הערב התקיימה הופעה של דוד לביא והוא גם שיתף אותנו בלבטיו, וכן שני להט"בים דתיים המתנדבים בשב"ל שיתפו את הקהל בסיפורם האישי. ניתן לצפותת בתכני הערב –  "אחת דיבר א-לוהים שתים זו שמעתי" – צבעים שונים בחברה הדתית.

בשנת תשע"ד נערך ערב העיון החמישי תחת הכותרת "משפחה בהרכבה – המשפחה היהודית בעולם המודרני". הערב אורגן על ידי בת-קול בשיתוף מכון הרטמן. ערב עסק במשמעות התמורות החלות במסגרת המשפחה היהודית, ובדרכים להתמודד ולהיענות להם. בפאנל הפתיחה ד"ר רונית עיר שי שוחחה עם הרב אבי גיסר והרבנית אסתי רוזנברג, ד"ר רונית עיר שי. לאחר מכן התקיימו שני מעגלי שיח, בראשון עינבר בלזור-שלם שוחחה עם הרבה תמר אלעד-אפלבאום והרב שמואל סלוטקי על התמודדותם עם משפחות שונות ומשפחות חד מיניות בפרט בבית הכנסת ובקהילה, ובשני שלומית נעים נאור שוחחה עם טובה אביחי קרמר ודבורי רוס על סוגיות הקשורות בחינוך ומשפחות אחרות.

בשנת תשע"ג נערך ערב העיון החמישי. הערב אורגן על ידי בת-קול בשיתוף מכון הרטמן. נושא הערב היה "חיים בסרט: דמויות ההומואים והלסביות ביצירה הישראלית". הערב עסק בהשפעה של היצירה והתרבות בשינויים חברתיים ויצירת סובלנות לשונה, תוך התמקדות ביחס החברה הדתית ללהט"בים דתיים. הערב כלל פאנל בהנחיית היוצרת עינת קפאח.  עינת קאפח שוחחה עם הסופרת יעל משאלי ועם יוצר הסדרה סרוגים ליזי שפירא על הבחירה לעסוק בלהט"בים דתיים ביצירה שלהם. לאחר מכן התקיים מפגש מרגש עם אביגל חן ורונן שור, שני להט"בים דתיים ששיתפו בחוויה האישית שלהם ואפשרו לבחון את היחס בין הדימוי ביצירה והמציאות בפועל.

בשנת תשע"ב נערך ערב העיון הרביעי תחת הכותרת "חינוך לסובלנות במרחב הציבורי הדתי". לפני פתיחת הערב התקיימו ארבעה סדנאות לאנשי מקצוע – בתחום החינוך, התקשורת, בריאות הנפש והחינוך הבלתי פורמלי. לאחר מכן התקיים פאנל בהשתתפות ח"כ אורי אורבך, איילת וידר כהן, הרב ד"ר אביעד הכהן וחיותהה דויטש. הערב חתמה הקרנה של הסרט "ואהבת" בנוכחות הבמאי – חיים אלבוים.

ערב העיון השלישי בשנת תשע"א נערך תחת הכותרת: "הכלת המיעוט והשונה – למען החברה כולה" פתחנו בדו שיח בין הרב שי פירון והגב' אפרת שפירא רוזנברג. שיחתם עסקה בחשיבות של הכלת מיעוטים עבור כל אחת וכל אחד בחברה הדתית. העדר הכלה כזו פוגע בכולנו, ואילו סובלנות וקבלה מועילות לכולם. בחלקו השני של הערב עלתה לבמה קבוצת תאטרון הפלייבק "קצ'קעס". הן שמעו סיפורים מהקהל העוסקים בסובלנות מנקודת מבטו של המיעוט ומנקודת מבטו של הרוב, ואלתרו שיקוף של הסיפורים בתאטרון סוחף, עם הרבה הומור ורגישות.

בתש"ע ציינו שוב את פסח שני – יום הסובלנות הדתית, בערב עיון שעסק בנושא "“וְלָקַחְתָּ מִשָּׁם מְעַט בְּמִסְפָּר וְצַרְתָּ אוֹתָם בִּכְנָפֶיךָ” - עד היכן מגיעה מחויבות ההנהגה לצרכי המיעוט?" בערב זה נערך פאנל בהשתתפות ד"ר חנה פרידמן, הרב יהודה גלעד וד"ר אריאל פיקאר. בחלקו השני של הערב נערכו סדנאות בנושאים: יחסה של החברה הדתית כלפי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית; התמודדות של הומו ולסבית דתיים עם אלוהים, המשפחה והקהילה; אחריותם של רבנים למסורבות הגט; מקומן של נשים בנצרות הפרוטסטנטית; שיתוף פעולה בין הזרמים היהודיים בישראל. בחלקו השלישי של הערב הוקרן הסרט "לימו עמני" העוסק ברווקה דתייה הבוחרת ללדת ילד ללא נישואים, וההתמודדות שלה עם המשפחה והקהילה.

בתשס"ט ציינו לראשונה את פסח שני – יום הסובלנות הדתית. מאמר העוסק ברעיונות של פסח שני נשלח למנהיגים, לרבנים ולדמויות משפיעות בעולם הדתי כדי לעורר דיון ציבורי. המאמר והתגובות לו פורסמו באינטרנט ויצאו בחוברת מיוחדת. בנוסף קיימנו ערב עיון תחת הכותרת "זעקה והכלה בעולם הדתי: פסח שני בימינו." בערב עיון זה נשאו דברים פרופ' הרב דניאל שפרבר, פרופ' תמר רוס, ד"ר חנה קהת וד"ר יאיר ליפשיץ, כולם עסקו בחשיבות שבתביעה מלמטה לשותפות מלאה בחיים הדתיים, באחריות למציאת פתרונות לקשיי מיעוטים במסגרת ההלכה והמחשבה, ובמחויבות לאחר באשר יהיה.

אירועי פסח שני – יום הסובלנות הדתית מביאים לידי ביטוי את הזעקה, השותפות והקירבה שעדיין קיימות בתוך הציבור הדתי, ונוכחות בקשר שבין הציבור למנהיגיו, בין אדם לחברו ובין אדם לאלוהיו. אנחנו תקווה שהדברים האלה יוסיפו לדיאלוג אמיתי וכן בתוך החברה הדתית בישראל, מתוך תפיסה שסובלנות וקבלת האחר אינם מונחים זרים ליהדות אלא מגיעים מתוך תוכה, מדברי אלוהים חיים שבתורה.